מבקר המדינה: ישראל ברשימת עשר המובילות בשיעורי ההשמנה 

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי מהשנים 2008-2007 – ישראל נמצאת בין עשר המדינות המובילות בעולם שבהן חל הגידול הרב ביותר בשיעורי ההשמנה של האוכלוסייה. לכבוד מפוקפק זה זכינו לאחר שבשלושים השנים האחרונות חל גידול של פי שלושה בשיעור עודף המשקל של תושבי המדינה.

לצד נתונים אלה, המובאים בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 שפורסם זה מכבר, מופיעים  נתוני משרד הבריאות שלפיהם קרוב למחצית מקרב גילאי 64-18 סובלים מעודף משקל (BMI גדול מ-25), וכ-70% מבני 65 ומעלה. מהשמנת יתר (BMI גדול מ-30) סובלים כ-12% מבני 18-64 וכ-25% מבני 65 ומעלה.   

המאבק בהשמנה - משימה לאומית

בנתונים אלה יש כדי להדליק נורה אדומה בכל הנוגע לצורך הדחוף בהתמודדות עם מה שארגון הבריאות העולמי הגדיר כמגיפה עולמית. מחקרים רבים הוכיחו כי השמנה כמחלה כרונית פוגעת במערכות רבות בגוף, מקצרת את תוחלת החיים, וקשורה בסיכון למחלות קשות, החל במחלות לב, סוכרת ולחץ דם ועד סרטן.

מעבר לכך, לבעיית ההשמנה השלכות כלכליות ברמה הלאומית. הנזק הישיר והעקיף למדינה ולתושביה מוערך, על פי נתוני משרד הבריאות, ב-10 מיליארד שקלים לשנה, נתח נכבד העומד על יותר מ-15% מסך תקציב הבריאות.

המבקר אכן מתייחס לתופעת ההשמנה כאל בעיה לאומית, שההתמודדות עמה תובעת "טיפול מערכתי" ושיתוף פעולה של משרדי ממשלה, במסגרת "תכנית לאומית להתערבות כוללת".

חלק נכבד מהדו"ח הנוכחי מתייחס לפעולות שננקטו במשרדי הממשלה השונים, בהתייחס להמלצות הדו"ח הקודם בנושא, משנת 2008. המסקנה היא כי יישום ההמלצות הוחל מאוחר מדי, ומעט מדי נעשה כדי לחולל שינוי במצב ההשמנה בישראל.

משרד הבריאות אמנם יזם תכנית לאומית בעלת יעדים מוגדרים בתחום התזונה והפעילות גופנית, אך התכנית הוגשה למשרד ראש הממשלה רק בנובמבר 2010. הממשלה, מצדה, עדיין לא אישרה את התכנית וטרם הוקצו לה משאבים. כתוצאה מכך הפעילות בשטח הייתה והינה מבוזרת, בלתי מתואמת ומועטה.

השמנת ילדים ובני נוער – דגש מיוחד   

הדו"ח מדגיש במיוחד את החשיבות הלאומית בהתמודדות עם תופעת ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער, תוך הצגת תמונה עגומה: 22.5% מהתלמידים בכיתות א'-ט' (בית ספר יסודי וחטיבה) סובלים מעודף משקל ו-8% מתוכם סובלים מהשמנת יתר.

קיימת חשיבות רבה לבניית תכנית טיפול מרוכזת למען אוכלוסייה צעירה זו, משום שהסיכוי לשינוי הרגלי אכילה ואורחות חיים בה גדול יותר. הדו"ח טוען כי למרות המלצות והוראות במסגרת חוזרי מנכ"ל – במקרים רבים לא מיושמים במשרד החינוך מהלכים כגון חינוך לתזונה בריאה, לא נוסף שיעור התעמלות שבועי כפי שהומלץ, ולא קיים פיקוח על פרסום ושיווק של אוכל משמין לילדים. בנוסף, אין תכנית מוגדרת לפיקוח על מזון "לא בריא" שנמכר במוסדות החינוך במסגרת תכנית ההזנה או למען 700 אלף תלמידים שכבר לומדים במסגרת "אופק חדש". 

מידע, ייעוץ תזונתי ועידוד פעילות גופנית

לפני 10 שנים הוקמה ועדה ממשלתית לצורך הסדרת הטיפול בסימון התזונתי, אך פעילויותיה, טוען המבקר, לוקות בחסר. לא מטופלים כראוי נושאים העוסקים במתן מידע אמין ובהיר לציבור על מרכיבי המזון, ערכיהם התזונתיים וסיכוניהם, ובמיוחד בהקשר לצריכת שומנים, סוכרים ומלח, ולא מתקיימת יוזמה להסדרה חקיקתית של הנושא.

גם קופות החולים אינן מספקות ייעוץ תזונתי לכל האוכלוסייה במסגרת סל הבריאות, ורק חלק מהקופות מספקות אותו במסגרת  השירותים המשלימים, זאת למרות שכ-30% מהאוכלוסייה, לרוב השכבות החלשות, הזקוקות לכך יותר מכול, אינם מבוטחים בהם. כמו כן, לא גובשה תכנית לעידוד הפעילות הגופנית, בין היתר, בגלל התנגדות חלק מקופות החולים לכלול במסגרת סל השירותים ייעוץ והכוונה לפעילות גופנית מקדמת בריאות.  

יתר על כן, תקציב ממשלתי בסך 60 מיליון שקל, שהיה אמור להתחלק בין קופות החולים, בין היתר, כדי לתמרץ הישגי הקופות בתחום ההשמנה – כלל לא הוקצה למטרות הללו, בשל אי-קביעת קריטריונים מתאימים.  

העדר מעקב אחר מנותחים בריאטריים

עוד קובע הדו"ח, כי במקביל לגידול במספר הסובלים מהשמנה, ניכרת עלייה חדה בשיעור הניתוחים הבריאטריים בעולם. אולם משרד הבריאות בישראל לא הגדיר ולא ניסח עבור הקופות ובתי החולים תהליך מעקב ובקרה בעניין המנותחים, ולכן גם אין ברשותו מידע מרוכז בעניין מידת החלמתם ומצבם הרפואי. העדר מעקב רפואי אחר חולים אלה עלול לסכן את בריאותם ואת חייהם, נכתב בדו"ח.

משרד הבריאות גם טרם קבע את התנאים לביצוע ניתוח בריאטרי למבוגרים (בני 18 ומעלה), ולא קבע כי לפני הניתוח חובה לעשות הערכה גופנית ופסיכולוגית שתבחן את התאמתו של המועמד לניתוח מבחינת נכונותו לשנות את אורח חייו ותזונתו ונכונותו להתחייב להיות במעקב רפואי קבוע לאחר הניתוח.